תפקידי המעי הגס

מערכת העיכול היא צינור ארוך ומפותל המתחיל בפה ומסתיים בפי הטבעת. המזון שאנו בולעים יעבור בוושט, יגיע לקיבה ומשם אל המעי הדק. בדרכו יפורק המזון ורכיביו החיוניים יספגו לדם להזנת הגוף. אל המעי הגס שהוא החלק האחרון של מערכת העיכול יגיע תוכן נוזלי ברובו המורכב ממים, מינרלים, ושאריות מזון שלא עוכל ("פסולת").

תפקידו של המעי הגס כפול:

1. לספוג את המים והמינרלים אל תוך הגוף.

2. לפנות את הפסולת שנותרה.

כאשר המזון נע לאורך המעי הגס, המים נספגים ממנו והפסולת מתחילה להתגבש לצואה. תנועות המעי דוחפות את הצואה לכיוון הרקטום (חלחולת), שהוא הקצה האחרון של המעי הגס.

הצואה המגיעה לרקטום היא מוצקה למדי שכן רוב המים שהגיעו למעי נספגו חזרה לגוף. הצואה הקשה והיבשה האופיינית לעצירות נוצרת כאשר המעי הגס ספג יותר מדי מים. תופעה זו מתרחשת כאשר הצואה שוהה זמן רב מדי במעי.

תנועתיות המעי הגס

המעי הגס הוא איבר שרירי המתכווץ בתנועות המכונות פריסטלטיקה (גלי-ניע). הפריסטלטיקה נעה כמו גל העובר דרך שרירי מערכת העיכול. תנועות אלו דוחפות את המזון שאנו אוכלים לאורכו של הצינור. תנועות אלו דוחפות גם את הצואה כלפי פי הטבעת והחוצה.

תנועתיות המעי היא אחד המשתנים העיקריים שיקבעו האם נסבול או לא נסבול מעצירות.

המעי הגס אינו פעיל רוב שעות היממה. לדוגמא, כאשר אנו ישנים – גם המעי הגס "ישן".

מה מניע את המעי לפעול ?

• כאשר אנו מתעוררים בבוקר וקמים מהמיטה – המעי מתחיל לנוע.
• לאחר ארוחה – מערכת העיכול מתעוררת לפעילות נמרצת.

כדאי לסגל הרגל של ביקור בשירותים אחרי ארוחת הבוקר, כך תוכלו לנצל את היכולת הטבעית של הגוף לדחיפת הצואה החוצה.

לראש העמוד »