אבחון

הבדיקה אצל הרופא נועדה לשלול עצירות הנובעת ממחלה ולאבחן את סוג העצירות על פי התסמינים. כך ניתן להתאים למטופל את הטיפול הטוב ביותר עבורו.

הבדיקה תחל בתחקור רפואי. הרופא ישאל שאלות רבות שתעזורנה באבחון. כאשר אתם מגיעים למרפאה הכינו שיעורי בית והיו מוכנים לתאר את התסמינים שלכם בצורה מפורטת ככל הניתן: נסו לתאר את התסמינים בבירור, מתי החלו, כמה זמן הם נמשכים והאם נמשכים בקביעות? האם עברתם לאחרונה הליך רפואי כלשהו, אלו תרופות אתם לוקחים ובאיזה מינון, האם התחלתם דיאטה ?

חשוב שתתגברו על המבוכה ותדברו בחופשיות גם על הרגלי ההתפנות שלכם, על משך הזמן בו אתם מבלים על האסלה, ועל מרקם הצואה. רק אתם יודעים מהם התסמינים שלכם וככל שתהיו ברורים, פרטניים וכנים יותר – כך יוכל הרופא לאבחן ולהציע את הטיפול המתאים ביותר עבורכם.

בהמשך תבוצענה בדיקות דם ובמקרה הצורך גם צילום רנטגן – חוקן בריום.

בבדיקתו יתייחס הרופא במיוחד ל"סימני אזהרה" כמו: דם בצואה, אנמיה, איבוד משקל שלא בעקבות דיאטה, עצירות חדשה שהחלה אחרי גיל 50, כאב בטן קשה או סיפור משפחתי של ממאירות במעי הגס. במקרים אלו ימליץ הרופא על בדיקת קולונוסקופיה.

הבדיקות שפירטנו מאפשרות לרופא לשלול עצירות הנובעת ממחלה (עצירות משנית). הרופא יציע למטופל טיפולים פשוטים ונפוצים כמו שינוי תזונתי ושימוש בחומרים לטיפול בעצירות.

רק במקרים בהם העצירות אינה מגיבה לטיפול המקובל, יופנה המטופל לבירור מעמיק יותר באחת מהיחידות לתנועתיות מערכת העיכול הפועלות בבתי החולים. ביחידות אלו קיים ציוד חדיש המסייע באבחון סוג העצירות התפקודית (איטיות של המעי, הפרעה בהתרוקנות וכד').

בדיקות אלו מאפשרות להתחקות אחר קצב המעבר של הצואה במעי, לבדוק האם שרירי פי הטבעת ורצפת האגן פועלים באופן תקין, האם אחד מאיברי האגן צנח ומפריע לפעולת ההתרוקנות ועוד. כך ניתן להציע למטופל פיתרון מתאים.